אריאל כץ
מנהל ראשי
הצטרף / הצטרפה: 05/01/08
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 145
|
| נשלח בתאריך: 31/08/09 בשעה 14:26 | IP רשוּם
|
|
|
סיכומים של מכינה בחשבונאות - אוניברסיטה עברית קיץ 2009
1. תקינה חשבונאית
א. בעבר, לשכת רואי חשבון כתבה את התקינה (גילויי דעת). בשנות ה-90 הוקם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות שהוציא תקנים. המוסד מופעל ע"י הרשות לני"ע ולשכת רואי חשבון. הרשות לני"ע היא רגולטור שמשפיע על התקינה.
ב. IASB - INTERNATIONAL ACCOUNTING STANDARD BOND . ; גוף חדש יחסית, גוף פרטי שמדינות מאמצות את תקניו. התקנים נקראים IAS (1-41). התקנים החדשים שלו נקראים IFRS . ; ; ; INT' FINANCIAL REPORTING STANDARD.
ג. FASB – FINANCIAL ACCOUNTING STANDARD BOND
הגוף האמריקאי, לפרסומיו קוראים FAS (1-159). הגוף הוותיק והחזק מבחינת ידע, שהוקם לאחר המשבר של שנות ה-30. האמריקאים מקבלים כיום את ה- IFRS לאחר שהתקבלו ברוב מדינות אירופה. יתכן ובעתיד האמריקאים יעברו לחלוטין ל IFRS-.
ד. בישראל יצא ב-2006 תקן 29 שעל פיו כל חברה שהינה תאגיד מדווח, החל מה- 1.1.08 תדווח ב- IFRS.
2. דו"חות כספיים
א. דו"ח על המצב הכספי (מאזן) – מתאר מצב ביום מסויים (נכסים מול התחייבויות).
ב. דו"ח על ההכנסה הכוללת \ דו"ח על הרווח הכולל – דו"ח תקופתי. ; דו"ח רו"ה הוא חלק ממנו.
ג. דו"ח על השינויים בהון העצמי.
ד. דו"ח על תזרימי מזומנים.
• ביאורים ימצאו בסוף הדו"ח השנתי והינם מהווים את החלק המרכזי בעובי.
3. פרסום דו"חות
א. חברה פרטית מפרסמת בסוף שנה (31.12).
ב. חברה ציבורית מפרסמת כל רבעון. בכל רבעון יפורסם הרבע והחלק של השנה עד אותו יום. דו"ח רבעוני ניתן לפרסם עד חודשיים לאחר המועד, דו"ח שנתי ניתן לפרסם עד 3 חודשים לאחר המועד. את הדו"חות כותבים חשבים ומנהלי כספים של החברות.
ג. תפקיד רואה חשבון הוא לבקר את הדו"חות. הוא מבצע ביקורת ומצהיר שהדו"חות הכספיים משקפים מכל הבחינות העיקריות, בהתאם לכללי החשבונאות את מצב החברה. ביקורת מבוצעת רק לדוחות השנתיים. לדוחות רבעוניים מבוצעת ביקורת מצומצמת הנקראת "סקירה".
4. הרישום החשבונאי
הנהלת חשבונות היא עיסוק שמטרתו לרשום את הפעילויות הכלכליות שבוצעו בחברה במונחים כספיים. המטרה היא להציג את מצב העסק במועד מסויים ואת פעילות העסק בתקופה מסויימת. כל פעולה חייבת להירשם. כדי שפעולה תרשם היא צריכה לעמוד בשלושה תנאים: ניתן לכמת אותה בכסף, הפעולה כבר בוצעה, הפעולה נמצאת במתחם העסק.
חמשת המרכיבים של הרישום החשבונאי:
א. נכס – תועלת כלכלית שהעסק אמור לקבל (כסף, מלאי, מכונות, השקעות, לקוחות שחייבים כסף).
ב. התחייבויות – ויתורים על תועלות של העסק (חובות, הלוואות, שכר לעובדים, חובות לספקים).
ג. הון עצמי \ בעלים – נכסים פחות התחייבויות.
ד. הכנסה – גידול בהון העצמי כתוצאה מהפעילות העסקית (מכירות, ריבית וכו'). עסקה עם בעלי החברה אינה נחשבת הכנסה.
ה. הוצאה – קיטון בהון העצמי כתוצאה מהפעילות העסקית (משכורת, פרסום ושיווק, מיסים, חשמל, עמלות).
5. ספר היומן
א. חשבון – ע"מ למיין את הפעולות בעסק, יש ליצור חשבונות שונים. כל חשבון מייצג תת נושא בעסק, ואת כל הערכים הכספיים נסווג לחשבונות שונים.
ב. הרישום הכפול – כל פעולה שנרשום כוללת שני חלקים- חשבון שיתן ערך וחשבון שיקבל ערך.
חובה = גידול בנכס או גידול בהוצאה.
זכות = גידול בהתחייבות או גידול בהון או גידול בהכנסה.
ג. מתכונת הרישום בספר היומן:
1) סדר כרונולוגי.
2) חובה ואח"כ זכות בטאב.
3) לכל כרטיס שורה נפרדת.
4) פסוקי היומן בצד החובה לעולם שווים לצד הזכות.
5) נוסיף הערות ותיאור לפקודה ע"פ הצורך.
6. הספר הראשי
א. המידע הממויין של כל הנתונים בספרי היומן. הספר הינו אוסף של כל כרטיסי החשבון שבו נרשמו התנועות בחובה ובזכות. כך נוכל להגיע ליתרה של כל חשבון אחרי כל פעולות העסק. החשבונות נקראים חשבונות T \ קמץ. כל חשבון מתחיל ביתרת פתיחה, מכיל תנועות בחובה ובזכות, ומסתיים ביתרת סגירה.
7. הגדרות
• ספק – מוכר מלאי
• לקוח – קונה מלאי
• זכאים – התחייבויות שלא קשורות למלאי
• חייבים – חייבים כסף ואינם לקוחות
• קופה \ עו"ש – נכסים
• קניות – הגדלת המלאי
• מכירות – הגדלת ההכנסה
• רכוש קבוע - נכס – ריהוט וציוד כולל ההובלה וההתקנה
• שכירות – הוצאה
• מקדמות מלקוחות – התחייבות
• שיק – נכנס לקופה, עובר לעו"ש ויוצא מהעו"ש.
8. מאזני בוחן
א. במאזן בוחן יתרות ירשמו יתרות בנקודת זמן מסויימת, כלומר סיכומי חשבונות ה- T.
ב. במאזן בוחן תנועות ירשמו סיכומי התנועות בתקופת זמן מסויימת בכל שורה.
ג. מאזן בוחן תלת טורי מורכב ממאזן בוחן יתרות ליום מסויים, מאזן בוחן תנועות לתקופה ומאזן בוחן יתרות סופי. זהו אחד הכלים הבסיסייים לבחינת שינוי בתקופה מסויימת.
9. הנחות מסחריות
א. הנחות שנותנים ללקוחות (לדוגמא בעבקות קנייה מרובה) הינה קיטון בהכנסה. ההנחה תרשם בביאורים של דו"ח רו"ה.
ח' הנחות מסחריות ללקוחות
ז' לקוחות
ב. החזרה של סחורה ע"י לקוחות הינה קיטון בהכנסה.
ח' החזרות מלקוחות
ז' לקוחות
ג. הנחות מסחריות שהתקבלו מספקים הם קיטון בהוצאה.
ח' ספקים
ז' הנחות מסחריות מספקים
ד. החזרות לספקים הם קיטון בהוצאה.
ח' ספקים
ז' החזרות לספקים
10. הנחות מזומן (בשל הטבה בתנאי התשלום)
הנחות מזומן הן במהות הכנסות ריבית שפני שהן שוות להלוואה. המחות מזומן יכנסו תחת סעיף הכנסות ריבית.
א. הנחות שהתקבלו:
ח' ספקים
ז' הנחות מזומן שהתקבלו
ב. הנחות שנתנו:
ח' הנחות מזומן שנתנו
ז' לקוחות
11. שטרות
א. הגדרה: שטר הינו התחייבות בכתב ללא תנאי לשלם סכום מסויים בתאריך עתידי מסויים.
ב. ארבעה סוגי שטרות:
1) שטל"ק – שטרות לקבל – נכס בתמורה למוצרים ושרותים שסיפק העסק.
2) שטל"פ – שטרות לפרעון – התחחיבות של החברה להעביר כסף לצד ג' בתמורה למוצרים ושירותים שניתנו.
3) שטל"ג – שטרות לגבייה – נכס, שטר שהיה לקבל והועבר לבנק לצורך גבייה. הבנק גובה עמלה בכל מקרה. במידה ואין כיסוי לשטר הוא יחזור להיות שטל"פ אם אין סיכוי לפרעון או יהפוך להוצאה בגין חובות אבודים בעקבות חוסר סיכוי לפרעון.
4) שטל"ן – שטרות שנוכו.
12. התאמת הכנסות והוצאות
א. בחשבונאות הכפולה מודדים את ההכנסות וההוצאות על בסיס מצטבר ולא מזומן. על כן נרשום את ההכנסה או ההוצאה כאשר הפעולה בוצעה, גם אם הכסף עדייין לא התקבל. זאת משום שהסחורה הועברה (ולהפך- לגבי ההוצאות). כלומר אין קשר בין העברת הכספים לבין רישום הפעולות.
ב. עיקרון ההקבלה – יש להקביל בין ההכנסה לבין ההוצאה שתרמה ליצור של אותה הכנסה (או ההפך). לדוגמא – כאשר מכירים בהכנסה ממכירת מוצר מסויים, יש לציין גם את ההוצאה שבוצעה לשם כך ללא קשר להעברת המזומנים.
ג. יום החתך – מועד התאמת הכנסות והוצאות – 31.12.
ד. הטיפול החשבונאי בריבית –
הוצאות ריבית לשלם היא התחייבות פיננסית (מחוייבות לשלם מזומן). ריבית לשלם נוצרת כאשר העסק לוקח הלוואה והוא חייב לשלם ריבית. ריבית לקבל, לעומת זאת, היא נכס פיננסי (זכות לקבל מזומן) שיווצר כאשר העסק נותן הלוואה וזכאי לקבל ריבית. נכסים והתחייבויות פיננסיות נמדדים ע"פ תקן IAS 39, אחד התקנים המסובכים בתקינה הבינ"ל. התקן קובע שבמקרים האלו צריך למדוד את הריבית בשיטת הריבית האפקטיבית (ריבית דה ריבית) . ; ; ; ; ; ע"מ למצוא את הריבית האפקטיבית:
(1+R)^2=(1+R 2rd year)
ע"מ לחשב ריבית של חצי שנה:
X*(1.Y^0.5-1)
כאשר X= סכום ההלוואה, Y= גובה הריבית
דוגמא מס' 1:
ביום 1.7.07, לקחה החברה הלוואה של 100K לשנה אחת נושאת ריבית בגובה 10% שמשולמת במועד החזר ההלוואה. מהם הוצאות הריבית שיוכרו בדוחות הכספיים, תחת שתי הנחות: הריבית נמדדת בשיטת הקו הישר, הריבית נמדדת בשיטת הריבית האפקטיבית.
פקודות יומן:
1.7.07 ח' עו"ש 100K
ז' הלוואה לשלם
ריבית בקו ישר-
אם הריבית לכל השנה היא 10K, לאחר חצי שנה היא 5K :
31.12.07 ח' הוצאות ריבית 5K
ז' ריבית לשלם
30.06.08 ח' הוצאות ריבית 5K
ז' ריבית לשלם
ח' הלוואה לשלם 100 K
ח' הוצאות ריבית לשלם 10K
ז' עו"ש 110K
ריבית אפקטיבית –
31.12.07 ח' הוצאות ריבית 100K*(1.1^0.5-1)=4,881
ז' ריבית לשלם
30.06.08 ח' הוצאות ריבית (100K+4,881)*(1.1^0.5-1)=5,119
ז' ריבית לשלם
דוגמא מס' 2:
ההלוואה נלקחה ב-1.11.07 (כלומר ההלוואה פרוסה לחודשיים+עשרה).
במקום חזקה של 0.5, נחשב עם חזקות של 0.6 ו- 10/12.
ה. כדי להתאים את ההכנסות וההוצאות, משתמשים בארבעה סוגים של חשבונות:
1) הוצאות לשלם – התחייבות לשלם כספים בגין שירותים או נכסים שהעסק קיבל בעבר (ניתן לרשום גם "זכאים").
דוגמא: ב-1.11.02 שכר העסק מבנה בתמורה ל-90K עד ה-31.12.04. בחוזה נקבע שהתשלום ישולם ביום האחרון.
31.12.02 ח' הוצאות שכ"ד 30K
ז' הוצאות לשלם
במאזן יופיע הוצאות לשלם 30K, ובדו"ח רו"ה- הוצאות שכ"ד 30K.
שנה לאחר מכן יבוצע רישום זהה פרט למאזן שיהיה 60K.
כך עד השנה האחרונה בה יצא הכסף מהקופה, ובמאזן תגמר ההתחייבות.
2) הוצאות מראש – נכס שמייצג הטבות כלכליות שנקבל בעתיד כתוצאה מסכום כסף ששילמנו בעבר.
דוגמא: ב1.1.02 חתם העסק חוזה לשכור מבנה עד ה-31.12.04 בתמורה לסך כולל של 90K. דמי השכירות שולמו מראש.
1.1.02 ח' הוצאות שכ"ד מראש 90K
ז' קופה 90K
31.12.02 ח' הוצאות שכ"ד 30K
ז' הוצאות מראש 30K
במאזן נראה הוצאות מראש של 60K. ובדו"ח רו"ה יהיו הוצאות
שכ"ד של 30K.
וכן הלאה עד 2004 שבה במאזן לא ישארו הוצאות מראש.
3) הכנסות מראש – התחייבות לספק בעתיד שירותים או מוצרים בגין תשלומים שהעסק קיבל בעבר (כמו מקדמות(.
דוגמא: ב-1.4.02 השכיר העסק מבנה לתקופה של שנתיים בתמורה ל60K. כל הסכום שולם מראש.
1.4.02 ח' קופה 60K
ז' הכנסות מראש
31.12.02 ח' הכנסות מראש 60K*9/24=22,500
ז' הכנסות משכר דירה
במאזן יופיעו הכנסות מראש (התחייבות) 37,500 ובדו"ח רו"ה יופיע הכנסות משכר דירה 22,500.
31.12.03 ח' הכנסות מראש 30K
ז' הכנסות משכר דירה
במאזן תשאר התחייבות של 7,500 וברו"ה הכנסה של 30K.
31.3.03 ח' הכנסות מראש 7,500
ז' הכנסות משכר דירה
במאזן לא ישאר כלום וברו"ה הכנסה של 7,500.
4) הכנסות לקבל – נכס שמייצג זכות לקבל כסף בגין שרותים ומוצרים שהעסק סיפק בעבר (כמו לקוחות).
דוגמא: ב1.8.06, נתן העסק הלוואה של 80K נושאת ריבית 7% לתקופה של שנה. כל סכום הריבית ישולם בתום תקופת ההלוואה.
1.08.06 ח' הלוואה לקבל 80K
ז' קופה
31.12.06 ח' הכנסות ריבית לקבל 2,287=80K*(1.07^5/12-1)
ז' הכנסות ריבית
במאזן נראה את הכנסות הריבית וההלוואה וברו"ה את הריבית.
31.07.07 ח' הכנסות ריבית לקבל 3,313 (חיסור של כל הריבית).
ז' הכנסות ריבית
ח' קופה 80K + 5,600
ז' הכנסות ריבית לקבל 5,600
ז' הלוואה לקבל 80K
13. סטורנו
א. ההוראות של מס הכנסה קובעות שאסור לתקן פקודת יומן, אפילו אם היו טעויות. אם רוצים לתקן- יש לרשום פקודת יומן מתקנת – סטורנו.
ב. חמישה סוגי סטורנו:
1) סטורנו מבטלת – שני שלבים- ביטול פק' היומן המוטעת ורישום הנכונה.
דוגמא: עסק שילם הוצאות חשמל 10K במזומן. מנהל החשבונות רשם:
ח' הוצאות מסי ערייה 40K
ז' ספקים
תיקון:
ח' ספקים
ז' הוצאות מסי ערייה
ח' הוצאות חשמל 10K
ז' קופה
2) סטורנו משלימה – רלוונטית למצבים שבפסוק היומן המקורי חוייבו וזוכו החשבונות הנכונים, רק שהסכום נרשם בחסר.
דוגמא: מנהל החשבונות רשם:
ח' הוצאות חשמל 4K
ז' קופה
התיקון:
ח' הוצאות חשמל 6K
ז' קופה
3) סטורנו מחסרת – רלוונטית למצב הפוך מסטורנו משלימה.
דוגמא: מנהל החשבונות רשם:
ח' הוצאות חשמל 100K
ז' קופה
התיקון:
ח' קופה 90K
ז' הוצאות חשמל
4) סטורנו מעבירה – רלוונטית למצב בו הסכום בפק' היומן נכון אך חלה טעות באחד החשבונות.
דוגמא: מנהל החשבונות רשם:
ח' הוצאות מסי ערייה 10K
ז' קופה
התיקון:
ח' הוצאות חשמל 10K
ז' מסי ערייה
5) סטורנו הפוכה \ כפולה – רלוונטית למצב שבו הסכום נכון אך החשבונות הפוכים.
דוגמא: מנהל החשבונות רשם:
ח' קופה 10K
ז' הוצאות חשמל
התיקון:
ח' הוצאות חשמל 20K
ז' קופה
נערך על ידי אריאל - 31/08/09 בשעה 14:47
|
קרן היסוד 38, ירושלים, טל: 02-5665122 | דרך בגין 156, תל-אביב, טל: 03-9665122
נושאים פעילים
רשימת משתמשים
חיפוש
עזרה
הרשמה
התחברות
