אריאל כץ
מנהל ראשי
הצטרף / הצטרפה: 05/01/08
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 145
|
| נשלח בתאריך: 15/10/09 בשעה 19:03 | IP רשוּם
|
|
|
1. רכוש קבוע
א. התקן שמדבר על רכוש קבוע הוא IAS 16.
ב. התקן מגדיר רכוש קבוע כך - פריטים מוחשיים אשר:
1) מוחזקים לשימוש בייצור או באספקת סחורות או שירותים להשכרה לאחרים או לצרכים מנהליים.
2) חזוי כי ישתמשו בהם במשך יותר מתקופה אחת.
ג. רכישת רכוש קבוע – ביום הרכישה נכיר בנכס ולא בהוצאה (חשבון עלות).
ח' מכונה – עלות 100K
ז' מזומן (קופה\עו"ש)
ד. רישום הוצאות פחת
בגלל שנשתמש בנכס לאורך תקופה, ההוצאה דומה ל"הוצאות מראש" משום שהחברה זכאית להשתמש בנכס לאורך התקופה. הפריסה של עלות הנכס כהוצאות לרו"ה הם הוצאות פחת – משקף את השימוש בנכס.
הוצאות הפחת השנתיות מבוססות על ארבעה מרכיבים:
1) עלות הנכס.
2) אומדן אורך חיי הנכס – כמה זמן ישמש את החברה ולא כמה זמן
יחזיק מעמד פיזית.
3) ערך השייר \ גרט (כמה נשאר מהנכס) – אומדן של הסכום שצפוי להתקבל ממכירת הנכס בתום תקופת השימוש בו.
4) שיטת הפחת.
רישום הוצאות פחת יבוצע לפני הדו"ח הכספי (כל סוף רבעון \ שנה).
זאת כדי שבדו"ח רו"ה נראה הוצאות בגין הנכס שהוחזק ובמאזן נראה את הנכס על סכום נמוך יותר ממחיר הרכישה.
דוגמא:
31.12 ח' הוצאות פחת
ז' מכונות – פחת שנצבר (פ.נצבר, פ"נ, פחנ"צ)
בבאורים במאזן יכתב מחיר העלות ומחיר הפחת כמרכיבים של הערך נטו של הרכוש הקבוע.
שיטות לחישוב הפחת:
שיטת הפחת אמורה לשקף את הדפוס, האופן, שבו החברה צפויה לצרוך את ההטבות הכלכליות מהנכס.
1) קו ישר לפי זמן – ההנחה מאחוריה היא שהשימוש של החברה בנכס הינו אחיד לאורך תקופת השימוש בו.
הוצאות הפחת כל שנה יהיו עלות הנכס פחות הגרט חלקי מס' השנים.
דוגמא:
ב- 1.4.00 רכשה חברה ציוד בסך של 60K. גרט 20K. אורך חיי הציוד נאמד ב-3 שנים. נדרש פסוקי יומן והשלכה על הדו"חות הכספיים.
01.04.00 ח' ציוד – עלות 60K
ז' מזומן
31.12.00 ח' ה.פחת (60-20)*9/36= 10
ז' ציוד – פ.נצבר
בדו"ח רו"ה – ה.פחת, במאזן בבאורים ירשמו העלות והפחת.
31.12.01 ח' ה.פחת & nbsp; (60-20) /3=13.33
ז' ציוד פ.נצבר
31.12.02 ח' ה.פחת & nbsp; 13.33
ז' ציוד – פ.נצבר
במאזן הפחת נצבר עם השנים – לדוגמא – ב-31.12.02 הפחנ"צ יהיה 36.667 ולכן העלות המופחת של הנכס יהיה 23.333.
ניתן לחשב עלות מופחתת גם כך:
גרט ועוד החלק שנשאר לתקופת השימוש כפול הערך שיורד מהמחיר הראשוני.
דוגמא: 20+40(0.25/3)=23.33
כשאומרים ציוד מופחת ב- 10% - קו ישר 10 שנים.
2) שיטת קו ישר ע"פ שעות שירות
ההנחה בשיטה זו היא שהשימוש בנכס אחיד ביחס למס' השעות שהוא צפוי לעבוד.
דוגמא:
ב-1.1.05 נרכש ציוד בסך 100K. גרט 10K. החברה צופה שניתן יהיה להפעיל את הציוד במשך 3K שעות. בשנת 2005 הציוד הופעל 1.8K. בשנת 2006 1K ובשנת 2007 400. נדרש פסוקי יומן.
01.01.05 ח' ציוד עלות 100K
ז' מזומן
31.12.05 ח' הוצאות פחת (100-10)*1.8/3=54
ז' ציוד פ.נצבר
31.12.06 ח' הוצאות פחת (100-10)*1/3=30
ז' ציוד פ.נצבר
31.12.07 ח' הוצאות פחת 6K – מכיוון שזה מה שנשאר לגרט
ז' ציוד פ.שנצבר
בכל מקרה לא ניתן לרדת מהגרט – גם אם אמדן שעות השירות היה מוטעה ויש לתקנו.
3) שיטת קו ישר ע"פ יחידות תפוקה – ההנחה היא שהשימוש בנכס אחיד ביחס ליחידות המוצר שהוא יכול לייצר.
4) סכום ספרות השנים העולה \ הפוחת – נקראת גם שיטת סכום הנק'. בשיטה זו ההנחה היא שהפחת מהנכס גבוה יותר \ נמוך יותר בשנים הראשונות לעומת השנים האחרונות.
דוגמא:
ריהוט נרכש ע"י החברה ב-1.1.00 בעלות של 120K בלי גרט. אורך החיים הצפוי 3 שנים.
1.1.00 ח' ריהוט – עלות 120K
ז' קופה
&nbs p; 31.1 2.00 ח' ה.פחת 120*(3/1+2+3)=60
ז' ריהוט – פ"נ
31.12.01 ח' ה.פחת
ז' ריהוט – פ"נ 120(2/1+2+3)=40
31.12.02 ח' ה.פחת 20
ז' ריהוט – פ"נ
במאזן ירשם רכוש נטו 0 כאשר בבאורים נראה עלות 120K, & nbsp; ; ;
&nbs p; &nbs p;פחת נצבר 120K ועלות מופחתת 0.
• סכום ספרות השנים כאשר מספר השנים לא שלם-
לדוגמא:
מכונה 120K גרט 0 אורך חיים 3.5 שנים.
(1+2+3+4/2) = 3.5 שנים
לכן בשנה הראשונה נפחית 4/2 + 3/2
בשנה השנייה נפחית 3/2 + 2/2
וכן הלאה עד שתשאר חצי שנה 1/1
5) שיטת היתרה הפוחתת –
בניגוד לשיטות האחרות שבהן ניתן לצאת ואף קל יותר לצאת מהעלות המקורית, כאן ההוצאה השנתית היא אחוז קבוע מהעלות המופחתת של הנכס. האחוז הקבוע הינו:
n – אורך חיי הנכס
c – עלות הנכס
r – גרט (אם לנכס אין גרט נחשב עם מספר נמוך {1 לדוגמא} )
1 פחות שורש n של r חלקי c
דוגמא:
נכס עלות 80K, גרט 20K אורך חיים 3 שנים.
אחוז הפחת השנתי:
1 פחות שורש שלוש של 20 חלקי 80 = 37 אחוז.
ה.פחת & nbsp; פ.נצבר & nbsp; עלות מופחתת
שנה א' 37%*80 &nbs p; 29.6K & nbsp; 80-29.6=50.4
שנה ב' 37%*50.4 &n bsp; 48.248 &n bsp; &n bsp; 31.572
שנה ג' 37%*31.572 11.748 20
בכל מקרה לאחר N שנים צריכים להגיע למצב שישאר רק גרט מהעלות.
ה. מכירת רכוש קבוע -
דוגמא: ב1.1.00 נרכשה מכונה 50K גרט 0 קו ישר 5 שנים. ב-30.6.01 נמכרה המכונה ב34K. נדרש פסוקי יומן והשלכות על הדוחות הכספיים.
01.01.00 ח' מכונה עלות 50K
ז' מזומן 31.12.00 ח' ה.פחת 50/5=10
ז' מכונה – פחנ"צ
30.6.00 ח' ה.פחת 5K
ז' מכונה פחנ"צ
ח' מזומן 38K
ז' מכונה – עלות 50K
ח' מכונה – פחנ"צ 15K
ז' רווח הון 3K (PN)
במאזן לא תהיה מכונה, בדו"ח רו"ה יכתב הרווח הון והוצאות הפחת. במידה ומחיר המכירה נמוך, ירשם הפסד הון. לפני המכירה יש להכיר בהוצאות הפחת !
ו. סוגיות ברכוש קבוע
1) עקרון העלות ההסטורית – הרכוש הקבוע מוצג לפי העלות ההסטורית שלו. יכול להיות הפרש גדול בין העלות בספרים לשווי בפועל של הנכס.
2) למדידה של הרכוש הקבוע מצטרפות כל העלויות שהוצאו עד שהרכוש הקבוע היה מוכן להפעלה (הובלות, התקנות וכו').
3) פחת של רכוש קבוע מתחיל כאשר הנכס זמין לשימוש. כלומר כשהרכוש מגיע למקום והמצב ע"מ שיוכל לפעול באופן שההנהלה התכוונה.
4) יש להפחית בנפרד כל חלק של רכוש קבוע שיש לו עלות משמעותית ביחס לסך העלות של הרכוש הקבוע (לדוגמא- מטוס מורכב ממנוע, מושבים וגוף המטוס שיפחתו בנפרד). אם אורך החיים ושיטת הפחת דומים, ניתן להפחית ביחד.
5) לקרקע אורך חיים שימושי בלתי מוגבל. על כן אין פחת לקרקע. זאת למעט קרקע עם מחצבים וכו'.
לבניינים יש אורך חיים מוגבל ולכן את הבניין נפחית ואת הקרקע מתחתיו לא נפחית.
6) עלויות עוקבות – חברה לא מכירה כנכס הוצאות תחזוקה השותפות – הן יוכרו כהוצאה. עלויות אחזקה שותפות כוללות בעיקר את עלויות החומרים, אבל גם החלפה של חלקים קטנים. החלפה של חלקים גדולים, שיפוץ משמעותי, זהו נכס.
7) שינוי אומדן – התקן קובע שצריך לבחון את האומדן של אורך החיים השימושי ואת האומדן של הגרט לפחות בסוף כל שנת כספים. במידת הצורך יעודכן האומדן. עם זאת, לא מדובר בתיקון טעות, אלא בהחלפה של אומדן ישן. לכן התיקון יעשה רק לגבי העתיד. אם שינוי האומדן נובע משינוי שקרה בנכס (למשל שיפוץ), התיקון יעשה מרגע השינוי. אם שינוי האומדן נובע רק מהבנה טובה יותר של העסק של השימוש בעסק, יישום השינוי יבוצע לאורך כל התקופה מבלי להשתמש באומדן הישן.
שינוי האומדן יבוצע על העלות המופחתת.
8) שינוי שיטה – התקן מנחה לבחון את שיטת הפחת לפחות כל שנת כספים. אם חל שינוי משמעותי, בתבנית החזויה של צריכת הטבות כלכליות מהנכס, יש לשנות את שיטת הפחת. שינוי שיטה מטופל בתקן IAS 8. IAS 16 קובע שנטפל בשינוי שיטת פחת כמו בשינוי אומדן. כלומר לא נתקן אחורה אלא מכאן והלאה.
9) גישת הערכה מחדש – התקן מאפשר לבחור בין שתי גישות: גישת העלות וגישת הערכה מחדש. משמעותה שהנכס יוצג במאזן לא ע"פ עלות מופחתת אלא ע"פ השווי ההוגן. השינוי בשווי ההוגן לא ירשם ברווח והפסד אלא ישירות בהון העצמי (או יותר נכון ברווח כולל אחר). הדו"ח על ההכנסה הכוללת בנוי מדו"ח רו"ה ומרווח כולל אחר שאליו תכנס העלייה בערך של הרכוש הקבוע.
10) ירידת ערך – במקרה שיש סימנים לירידת ערך של הנכס, IAS 36 אומר שצריך לבדוק אם יש ירידת ערך. המשמעות של ירידת ערך היא שהנכס כפי שמופיע בספרים הוא גבוה מדי וצריך להוריד לו את הערך. הערך בספרים ישווה לערך בר ההשבה של הנכס. אם ערך בר ההשבה של הנכס גבוה יותר מהעלות המופחתת בספרים, אין ירידת ערך ולא מתקנים. את הבדיקה מבצעים בסוף שנה. אם ערך בר ההשבה נמוך מהערך בספרים, יש ירידת ערך וצריך להוריד את הערך של הנכס בספרים עד לערך בר ההשבה. ערך בר השבה הוא הגבוה מבין שני סכומים:
א. שווי הוגן של הנכס בניכוי עלויות הכרוכות במכירתו (שווי
מימוש).
ב. שווי שימוש של הנכס – פרמטר סובייקטיבי לחברה האומד את
ההטבות הכלכליות שצפויות לחברה מהנכס עד סוף חייו.
ירידת ערך ניתן לקומם, להחזיר מחדש את הערך, אך לא מעל העלות המקורית.
דוגמא:
31.12.06 ערכו של נכס בספרים הוא עלות 80K פחנ"צ 20K. בשל קיום סימנים לירידת ערך מדדה החברה את ערך בר ההשבה והתקבלו הנתונים הבאים: שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה 21,859 שווי שימוש של הנכס 25,000. כלומר קיימת ירידת ערך של35K.
ח' הוצאות בגין ירידת ערך 35K
ז' הפרשה לירידת ערך
בדו"ח רו"ה יהיו הוצאות בגין ירידת ערך ובמאזן יכתב הרכוש הקבוע נטו כאשר בביאור תכתב העלות המקורית, ההפרשה לירידת ערך והנכס נטו.
11) החלפת נכסים – התקן מכיר במצב שאפשר להחליף נכס בנכס. הוא מבחין בין עסקת החלפה שיש לה מהות מסחרית לבין עסקת החלפה שאין לה מהות מסחרית. מהות מסחרית תלויה ע"פ התקן באופן בו תזרים המזומנים העתידי של החברה צפוי להשתנות כתוצאה מהעסקה. התקן קובע שלעסקת החלפה יש מהות מסחרית אם הסיכון, העיתוי או הסכום, של תזרימי המזומנים משתנה או אם השווי הספציפי לחברה משתנה, ובתנאי ששינויים אלו הינם משמעותיים. העיקרון המנחה הוא שבעסקת החלפה שיש לה מהות מסחרית, נכיר בנכס החדש שקיבלנו לפי שווי הוגן. בעסקת החלפה שאין מהות מסחרית, נכיר בנכס החדש לפי העלות המופחתת של הנכס הישן.
עסקאות החלפה עם מהות מסחרית –
א) החלפה ללא עירוב מזומן - התקן אומר שנמדוד את השווי ההוגן של הנכס החדש ע"פ השווי ההוגן של הנכס הישן. אלא אם השווי ההוגן של הנכס החדש מהווה ראייה ברורה יותר לשווי. פקודת היומן:
ח' נכס חדש עלות XX (שווי הוגן של הישן)
ז' נכס ישן עלות XX (ע"פ הרשום בספרים)
ח' נכס ישן פחנ"צ XX (ע"פ הרשום בספרים)
ח' \ ז' רווח\הפסד הון
ב) קבלה של נכס ומזומן בתמורה לנכס –
פקודת היומן:
ח' מזומן XX
ח' נכס חדש עלות XX (שווי הוגן של הישן פחות מזומן)
ז' נכס ישן עלות XX (ע"פ הספרים)
ח' נכס ישן פחנ"צ XX (ע"פ הספרים)
ח' \ ז' רווח\הפסד הון
ג) קבלה של נכס בתמורה לנכס ומזומן –
פקודות יומן:
ח' נכס חדש עלות XX (שווי הוגן של הישן ועוד המזומן)
ז' מזומן XX
ז' נכס עלות XX (ע"פ הספרים)
ח' נכס ישן פחנ"צ XX (ע"פ הספרים)
ח' \ ז' רווח\הפסד הון
עסקאות החלפה ללא מהות מסחרית –
הנכס חדש יוצג ע"פ העלות המופחתת של הישן. לכן לעולם לא יהיה בעסקה כזאת רווח או הפסד. זאת משום ששום דבר לא השתנה בתזרימי המזומנים ולכן אין סיבה להכיר ברווח או הפסד.
דוגמא: עלות 1000 פחנ"צ 400
א) עסקת החלפה ללא עירוב מזומן :
ח' נכס חדש עלות 600
ז' נכס ישן עלות 1000
ח' נכס ישן פחנ"צ 400
ב) נכס ומזומן בתמורה לקבלת נכס:
ז' מזומן XX
ח' נכס ישן עלות (ע"פ הספרים)
ח' נכס ישן פחנ"צ (ע"פ הספרים)
ח' נכס חדש XX (ע.מופחתת ישן+מזומן)
ג) קבלה של מזומן ונכס בתמורה לנכס:
חלק מהעסקה מבוצע ללא רווח והפסד וחלק שני של החלפת נכס במזומן בו יש רווח והפסד. לכן נפצל את הנכס לשניים- אחד שהוחלף ואחד שנקנה. נפצל את הנכס ע"פ יחס השווים ההוגנים שהתקבלו.
דוגמא:
נכס ישן- עלות בספרים 1000
פחת שנצבר 200
מזומן שהתקבל 300
נכס חדש – שווי 900
ח' נכס חדש עלות 600 (עלות מופחתת של שלושת רבעי נכס)
ז' נכס ישן עלות 750
ח' נכס ישן פחנ"צ 150
ח' מזומן 300
ז' נכס ישן עלות 250
ח' נכס ישן פחנ"צ 50
ז' רווח הון 100
• דוגמא (עד סוגייה 8):
ב- 1.1.2000 נקנתה מכונה בעלות 120K ללא גרט. מופחתת 10 שנים בקו ישר. ב- 1.10.01 שמאי נתן הערכה שהמכונה תחייה עוד 9.5 שנים. ב- 1.7.02 הוחלף חלק במכונה שהעלות המקורית שלו היתה 20K בחלק חדש שעלותו 40K. כתוצאה מכך אנו מעריכים שהמכונה תחיה עוד 14 שנים, ובסיום גרט של 10K. ב-1.1.03 הוחלט לשנות את שיטת הפחת לסכום ספרות השנים הפוחת.
פקודות יומן:
1.1.00 ח' מכונה עלות 120K
ז' מזומן
31.12.00 ח' הוצאות פחת 12K
ז' מכונה פחנ"צ
יישום הערכת השמאי מה- 1.1. כלומר יחזיק עוד 10.25 ש':
31.12.01 ח' הוצאות פחת 108/10.25=10,537
ז' מכונה פחנ"צ
30.6.02 ח' הוצאות פחת 5,268 (חצי מהסעיף הקודם)
ז' מכונה פחנ"צ
1.7.02 ח' מכונה עלות 40K (חלק חדש)
ז' מכונה עלות 20K (חלק ישן)
ח' מכונה פחנ"צ 20K/10 + (20K-2K)(1.5)/10.25=4,634
ז' קופה 40K
ח' הפסד הון 15,366 (PN)
עלות מופחתת: 140 פחנ"צ: 23,171
עלות מופחתת ל- 1.7 : 116,829
31.12.02 ח' הוצאות פחת (116,829-10)(6/12)/14= 3,815
ז' מכונה פחנ"צ
31.12.03 ח' הוצאות פחת
(113,014-10)(14.15+13.5)/(1+2+…+14.5)= 14,191
ז' מכונה פחנ"צ
לכן הפחנ"צ 41,177 והעלות המופחתת 98,823
נערך על ידי אריאל - 15/10/09 בשעה 19:07
|
קרן היסוד 38, ירושלים, טל: 02-5665122 | דרך בגין 156, תל-אביב, טל: 03-9665122
נושאים פעילים
רשימת משתמשים
חיפוש
עזרה
הרשמה
התחברות
