עמוס רואה חשבון
מנהל ראשי
רואה חשבון מומחה
הצטרף / הצטרפה: 05/01/08
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 1863
|
| נשלח בתאריך: 04/01/12 בשעה 09:46 | IP רשוּם
|
|
|
מתוך: מטריית המידע.
הפטור ממס לנכה יחול בכל שנה מחדש ביחס למענק
פרישה שנפרס לשש שנים - ע"א 8958/07 + ע"א 8960/07 , פקיד שומה תל אביב יפו 5 נגד שרל שבטון ונגד יעקב בן אריה
כל אחד מהנישומים הוא נכה 100% הזכאי לפטור ממס כנכה על פי סעיף 9(5) לפקודה. עם פרישתם
מהעבודה, קיבל כל אחד מהם מענק פרישה (שבטון קיבל סך של 3.6 מליון ש"ח ובן אריה קיבל מענק
פרישה בסך 1.5 מליון ש"ח). שני הנישומים פנו לפקיד השומה בבקשה "לפרוס" את סכום המענק
שקיבלו לשנים הבאות למשך שש שנים (שבטון) וחמש שנים (בן אריה), כדי למנוע מיסוי גבוה וחד-פעמי בשנה שבה התקבל המענק. פריסת הכנסה לעתיד היא אפשרית על פי סעיף 8(ג)(3)לפקודה ופקיד השומה הסכים לכך. בית המשפט איחד את שני הערעורים. המחלוקת נוגעת לשאלה, האם יש להחיל בכל שנה שאליה יוחס חלק מהמענק את הפטור ממס לנכה או להחיל את הפטור פעם אחת בשנת קבלת המענק וכל היתרה תחויב במס מלא, כטענת פקיד השומה. לעמדת הנישומים, יש להחיל את הפטור ממס לנכה מחדש בכל שנה ושנה, ולפיכך למעשה לא יוטל מס על מענק הפרישה כלל, אלא בשנה שבה עלה חלקו של מענק הפרישה על גובה הפטור באותה שנה, וזאת לאחר חישוב נקודות הזיכוי החלות בכל שנה בנפרד. פקיד השומה מערער על פסיקת בית המשפט המחוזי בטענה, שאין מדובר בפריסה "אמיתית" של ההכנסה (מאחר שהסעיף נוקט לגבי ההכנסה במילה "כאילו
התקבלה בשנות הפריסה", וזאת לענין "חישוב" סכום המס). כמו כן טוען פקיד השומה, כי בסמכותו לקבוע תנאים לפריסה והתנאי שקבע היה, שלא יחול בכל שנה מחדש הפטור ממס לנכה בשנות הפריסה.
בית המשפט העליון פסק, כי בפרשנות סעיף 8(ג)(3) יש לבחון אם פריסת ההכנסה לשנים הבאות מהווה הוראה מהותית, שלפיה תיקבע מחדש בכל שנה ההכנסה החייבת, או טכנית, כלומר
שההכנסה החייבת נקבעת לפני הפריסה ומשמעות הפריסה היא רק החלת שיעורי המס ונקודות הזיכוי. לצורך כך מבסס בית המשפט תחילה את זכויות הנישום וקובע, כי בפרשנות חוקי מס יש
לשמור על חופש הפרט והקניין הרוחני מפני התערבות שלטונית. אם לאחר מיצוי פרשנות זו נותר הסעיף בחוק בלתי ברור, יש לפרש אותו כך שלא יחייב את האזרח להיפרד מנכסיו, תוך מיזוג הצורך לקיים את צורכי המדינה מול שמירת זכויות הפרט. מהצעת החוק להוספת סעיף 8(ג)(3) לפקודה
משנת 1977 נלמד, כי הכוונה היתה להחיל את הפטור בכל שנה על ההכנסה ולא לקבוע מראש לפני הפריסה את ההכנסה החייבת. על כן התיקון הוצג בכנסת כ"הישג סוציאלי". פקודת מס הכנסה יודעת להבחין היטב בין המונח "הכנסה" לבין "ההכנסה החייבת"; לפיכך, כאשר נאמר בסעיף 8, כי הפריסה
היא ל"הכנסה", יש להבין שבכל שנה יש לחשב מחדש את ההכנסה החייבת. מיקומו של סעיף 8(ג) בפקודה הוא בפרק הדן בתקופת השומה, בסמוך לסעיפים נוספים המאפשרים חלוקה "מהותית"
של ההכנסה החייבת. מכאן, שלא מדובר רק בפריסה טכנית של ההכנסה. מטרת סעיף 8(ג)(3) היא מניעת מיסוי הכנסה גדולה במיוחד, שהתקבלה בשנת מס אחת ואשר יש לה קשר לשנות מס
אחרות. אין לקבל את טענת רשות המסים, כי הסעיף מסמיך אותה לקבוע תנאים וביניהם, שהפטור ממס לנכה לא יחול כל שנה מחדש אלא רק כאשר, לדוגמה, מענק הפרישה הוגדל באופן מלאכותי. הרשות המינהלית אינה יכולה ביד אחת לקרב (לאשר את הפריסה) וביד השניה להרחיק (את ההנאה
מהפריסה).
לסיכום, יש לפרש את סעיף 8(ג)(3) לפקודה ככזה המאפשר פריסה ממשית ומהותית של ההכנסה תוך החלת הפטור הקבוע בסעיף 9(5) מידי שנה בשנה. ערעור המדינה נדחה.
מכלול הנסיבות שיש להביא לעניין משיכות בעלים ההופכות
בחברה להכנסה חייבת - ע"מ 568-04 , מושקוביץ יוסי,
פקיד השומה הוציא למערער שומות לשנים 1999 ‑ 2001 במסגרתן סיווג יתרות חובה של המערער כלפי חברה כהכנסת עבודה, שעה שבאותן שנות מס הוא היה בעל השליטה ומנכ"ל בה, ולאחר מכן היו"ר שלה. החברה נקלעה לקשיים ובשנת 2003 מונה לה מפרק. המערער השיג על השומות בטענה, כי מדובר בחוב תלוי ועומד שלו כלפי החברה — חוב שלא נמחל — ומשכך, אין הוא בגדר הכנסה כלל.
לגישת המשיב, אי־נקיטת פעולות גבייה ע"י החברה או ע"י המפרק מעידה, כי החוב למעשה נמחל ויש לפיכך לראות ביתרת החובה שנותרה ולא נפרעה כהכנסה אצל המערער (המשיב חזר בו מטענת גילום ההכנסה). בית המשפט המחוזי פסק, כי אף שסעיף 3(ב)(3)(א) רישא לפקודה בדבר מחילת חוב, אינו מתייחס למחילה שהיא הכנסת עבודה או דיבידנד, עדיין ניתן ללמוד מסעיף זה על המשמעות של "מחילה" לצורכי מס. ס"ק (5) לאותו סעיף מתייחס לחוב שנמחל במפורש, או חוב שנלמד כי נמחל.
בענייננו, אין מחלוקת כי החברה לא מחלה באופן מפורש על חובו של המערער כלפיה, וכך גם המפרק לא הביע דעתו המפורשת, כי ויתר על גביית החוב ואף לא התייחס כלל לשנים שלפני 1999 . לפיכך,ממכלול הנסיבות ניתן להסיק על מחילת חוב או ויתור על גבייתו המשתמעים מהתנהגותם של כלל
הצדדים לחוב: הן החברה, הן המפרק הפועל בשמה והן המערער כחייב — קרי, כי החוב למעשה אינו רובץ עוד על המערער. מאחר שלא מדובר במחילה מפורשת, אלא על "כאילו מחילה", ניתן לראות במחילת חוב תמונת ראי לחובות רעים אצל הנושה. יצויין ששכרו החודשי של המערער בחברה עמד על
100,000 ש"ח לחודש ולמרות שכרו הגבוה, לא קיזז המערער מהכנסתו, גם בתקופת הקשיים הכלכליים, לצורך הקטנת יתרת החובה שלו אצל המערערת. מכאן מתבקשת המסקנה, כי ככל הנראה מלכתחילה לא התכוון המערער להשיב חובו לחברה. מעבר לכך נראה, כי בכל מקרה אין למערער כיום יכולת
כלשהי לפרוע חוב זה. באשר לגובה החוב, יש לשאוב נתונים מכרטיס החו"ז. דרישתו העקיפה של המערער כיום לתקן את הרישום בכרטיס החו"ז שלו, וזאת בהליך מול רשות מס הכנסה, אינה יכולה להתקבל. עם זאת,ייווסף לשומה רק הגידול הממשי ביתרת החוב, ככל שהיה, וזאת ללא ייחוס הפרשי הצמדה וריבית על יתרת החובה שיוחסה כהכנסה לשנת 1999 . בית המשפט דחה את הטענה, שיש להקטין את יתרת החובה של המערער בגובה סכום חילוט הערבויות של אביו. יחד עם זאת הסכים בית
המשפט להפחית מיתרות החובה סכומי פוליסות הביטוח שנותרו בהן יתרות, ואשר הזכות לגבותן ניתנה למפרק. כמו כן הורה בית המשפט על הפחתת יתרות החובה בגובה סכום פיצויי הפיטורין נטו המגיעים למערער, כאשר שנות העבודה לצורך החישוב האמור יימנו החל משנת 1992 (השנה בה התחיל המערער
לעבוד במערערת) ובהתאמה למועד מחילת החוב, גם אם המשיך המערער לעבוד בחברה לאחר אותו מועד. לעניין שומת ניכויים לחברה, אין הכרח כי המשיב יוציא שומת ניכויים מקבילה לשומת המערער.
לסיום, לאור הלכת הופלר, שיטת החישוב ובחירת שנת המס להטלת המס על המערער תיעשה על פי החישוב המיטיב ביותר עם הנישום תוך הימנעות ממסוי כפול. הערעור נדחה ברובו.
__________________
עמוס כץ ושות' - משרד רואי חשבון המתמחה בעריכת וביקורת דוחות כספיים לעצמאים וחברות בכל ענפי המשק, לווי עסקים ומלכרים, ייצוג במס הכנסה וטיפול בהחזרי מס לשכירים.
טל. 02-5665122 פקס. 02-5665123
|
קרן היסוד 38, ירושלים, טל: 02-5665122 | דרך בגין 156, תל-אביב, טל: 03-9665122
נושאים פעילים
רשימת משתמשים
חיפוש
עזרה
הרשמה
התחברות
