אריאל כץ
מנהל ראשי
הצטרף / הצטרפה: 05/01/08
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 145
|
| נשלח בתאריך: 15/10/09 בשעה 19:15 | IP רשוּם
|
|
|
מלאי
א. הגדרה – מלאי הוא נכס: חומרי גלם, מוצרים גמורים למכירה, תוצרת בעיבוד. תקן IAS 2 עוסק במלאי.
ב. הפריטים שיכללו במלאי:
לא כל פריט שנמצא במחסן החברה בסוף השנה יכלל במלאי. רק פריטים שהבעלות עליהם ברמה המשפטית והכלכלית שייכת לחברה יכללו במלאי. העברה פיזית של סחורה לא בהכרח מעידה שהסחורה נרכשה או נמכרה. התקינה החשבונאית שדנה בנושא בוחנת אותו מנקודת המבט של הצד השני בעסקה, הצד המוכר. אם המוכר מכר לחברה סחורה- זהו מלאי מול הכנסה, אם המוכר לא מכר את הסחורה- יש לו מלאי ואין לו הכנסה. כנ"ל לגבי החברה – יש מלאי אם לא נמכרה הסחורה. התקן שעוסק בהכנסות הוא IAS 18 וקובע את כללי ההכרה בהכנסה.
בנוגע למכירת סחורות, התקן קובע כי נכיר בהכנסה בהתקיים חמישה תנאים:
1) היישות העבירה את הסיכונים והתשואות המשמעותיים הנגזרים מהבעלות על הסחורה.
2) היישות אינה שומרת על מעורבות משמעותית או שליטה בסחורה.
3) ניתן למדוד באופן מהימן את סכום ההכנסה.
4) צפוי שההטבות הכלכליות הקשורות לעסקה יזרמו ליישות.
5) העלויות שהתהוו או שיתהוו בגין העסקה נתנות למדידה באופן מהימן.
ג. מושגים מעולם הסחורה הבינ"ל:
1) FOB – FREE ON BOARD – הבעלות על הסחורות עוברת כאשר הסחורה עולה על הסיפון (של הסוחרת לדוגמא) ונמסרת למוביל הבינ"ל. מאותו הרגע הסחורה שייכת לקונה והסיכונים והתשואות עליו (אם הספינה טבעה הקונה הפסיד).
2) CIF – COST INSURANCE FREIGHT – הסחורה עוברת לבעלות הקונה כשהיא מגיעה לנמל היעד. השם נובע מכך שעד למועד זה המוכר הוא זה שנושא בעלויות ההובלה והביטוח.
ד. הערך שיזקף לפריטי המלאי:
IAS 2 קובע שעלות המלאי כוללת את כל עלויות הרכישה, הייצור ועלויות אחרות שהתהוו בהבאת המלאי למיקומו ומצבו הנוכחיים. הובלה ללקוחות איינה חלק מעלות המלאי. אם כל המלאי היה נרכש במחיר אחיד, ערך המלאי היה הכפלה של מס' המוצרים במחיר למוצר. אך לאורך השנה מחיר המוצרים שנקנו איננו אחיד ולעיתים גם אין דרך לדעת כמה עלה כל פריט. על כן נבחין בין שיטות לניהול המלאי וטכניקות לקביעת ערך המלאי.
ה. שיטות לניהול המלאי:
1) מלאי תקופתי – בשיטה זו לא מנוהל מעקב מתמיד אחרי המלאי שנקנה. המידע שקיים בהנהלת החשבונות בעסק הוא ערך המלאי לתחילת התקופה (ערך המלאי בסוף התקופה הקודמת), הקניות שהיו במהלך התקופה (ע"פ חשבון הקניות) וערך המלאי בסוף התקופה (ספירת מלאי). אין כרטיס שקוראים לו מלאי שנוכל באמצעותו באופן שוטף לדעת את ערך המלאי בכל תקופת זמן.
2) מלאי תמידי – בשיטה זו מנהלים מעקב תמידי אחרי המלאי. פותחים כרטיס מלאי וכל רכישת מלאי או מכירת מלאי תרשם. כך ניתן בכל רגע לדעת כמה מלאי יש באותו נק' זמן. השיטה הזאת חשובה בעיקר לחברות שבהם ערך המלאי גבוה ומשפיע על קבלת החלטות. החסרון הוא עבודה רבה על מעקב. ספירת המלאי מבוצעת לשם ביקורת.
ו. רישום בספרים:
1) מלאי תקופתי –
דוגמא: ערך המלאי ב- 31.12.07 בספרי החברה הינו 3K. במהלך 2008 רכשה החברה מלאי ב- 6K ומכרה מלאי ב- 8K. בסוף השנה ערך המלאי לפי ספירת מלאי הוא 4K.
ח' קניות 6K
ז' ספקים
ח' לקוחות 8K
ז' מכירות
31.12.08
ז' מלאי מאזן 3K
ח' מלאי רו"ה 3K
ח' מלאי מאזן 4K
ז' מלאי רו"ה 4K
בדו"ח רו"ה יווצר סעיף "עלות המכר\המכירות" שמשמעותו עלות הפריטים שנמכרו במהלך השנה. עלות מכר שווה למלאי הפתיחה ועוד קניות פחות מלאי סגירה. כלומר- מלאי זמין במהלך השנה פחות המלאי שנשאר ע"פ הספירה שווה למלאי שנמכר.
שעור הרווח הגולמי הוא רווח גולמי חלקי מכירות.
מאזן 31.12.08 - מלאי 4K
דו"ח רו"ה 2008 -
מכירות 8K
עלות המכר (1) 5K {הוצאה, חובה}
רווח גולמי 3K
באור 1:
מ.פ. 3K {חובה}
קניות 6K
הנחות 0
החזרות 0
מ.ס. 4K {זכות}
• קניות הם לא הוצאה אמיתית – אם המלאי שקנינו נמכר, אז הם חלק מעלות המכר, ואז הם הוצאה. אך אם הקניות לא נמכרו, כשנספור מלאי בסוף השנה נראה אותן ולכן הם לא יופיעו בעלות המכר אלא רק במאזן כחלק ממלאי הסגירה.
2) מלאי תמידי –
דוגמא: ערך המלאי ל- 31.12.07 בספרי החברה הוא 3K. במהלך שנת 2008 רכשה החברה מלאי ב- 6K ומכרה מלאי שעלותו 5K בתמורה ל- 8K.
ח' מלאי 6K
ז' מזומן
ח' מזומן 8K
ז' מכירות
ז' מלאי 5K
ח' עלות מכר
מאזן: מלאי 3+6-5=4K
דו"ח רו"ה: מכירות 8, עלות מכר 4, רווח גולמי 3K.
ז. קביעת ערך המלאי
1) FIFO – מה שנכנס ראשון למלאי ימכר ראשון. לכן מה שישאר במלאי יורכב מהרכישות האחרונות. אין הבדל בין הערכים של שיטת מלאי תמידי ותקופתי בשיטת הפיפו.
2) LIFO - בשיטה זו המלאי שנמכור הוא זה שנרכש אחרון. לכן המלאי שנשאר הוא זה שנרכש ראשון. IAS 2 קובע שאסור להשתמש בשיטת ה- LIFO.
3) שיטת הממוצע – בשיטה זו החברה לא מזהה במדוייק את המלאי שהיא מכרה, אלא מוכרת בממוצע. השיטה נקראת גם "ממוצע נע". הערכים לא יהיו שווים בין שיטת המלאי התמידי לשיטת המלאי התקופתי.
ח. ירידת ערך מלאי:
התקן קובע שמלאי יקבע לפי הנמוך מבין העלות לבין שווי מימוש נטו. שווי מימוש נטו הוא אומדן מחיר המכירה במהלך העסקים הרגיל בניכוי אומדן העלויות להשלמה, ואומדן העלויות הדרושות לביצוע המכירה. ירידת ערך של מלאי נזקפת לעלות המכר.
מבחינת ההיגיון, ב- FIFO אנחנו יודעים בדיוק מאילו רכישות המלאי מורכב (האחרונות), ולכן אם יש ירידת ערך ביחס לחלק מהרכישות בלבד, נוכל לעשות רק עליהן ירידת ערך. לעומת זאת, בשיטת הממוצע, לא עוקבים בדיוק אחרי יחידות מהם מורכב המלאי. לכן נוכל לבדוק את המחיר של המלאי רק מול המחיר הממוצע. אם יש ירידת ערך – זה או לכל המלאי או בכלל לא.
א) במלאי תקופתי – נרשום את מלאי הסגירה לפי העלות החדשה שלו, לאחר ירידת הערך, ואוטומטית נראה זאת בעלות המכר.
ב) במלאי תמידי – קיים כרטיס שוטף של מלאי ושל עלות המכר. יש להקטין את המלאי ולהגדיל את עלות המכר.
דוגמא:
חברה בנתה כיסא בעל 3 רגליים. החברה השקיעה בכסא 100 וצופה שתוכל למכור כסא 4 רגליים ב-120, אך לבנות עוד רגל יעלה 17, ולמכור את הכסא יעלה 5.
עלות = 100
שווי מימוש נטו = 120-17-5= 98
כלומר במקרה הכי טוב החברה תקבל 98 ולכן הכסא יוצג במלאי כ-98.
פק' יומן:
א) מלאי תקופתי: מ.ס. 100 במקור, יוצג כ-98 ולכן עלות המכר תגדל ב-2.
ב) מלאי תמידי: ז' מלאי 2
ח' עלות מכר
|
קרן היסוד 38, ירושלים, טל: 02-5665122 | דרך בגין 156, תל-אביב, טל: 03-9665122
נושאים פעילים
רשימת משתמשים
חיפוש
עזרה
הרשמה
התחברות
